נטל ההוכחה בתביעת ביטוח רכב 

באחד הלילות נגנב רכבו של אליהו טויטו מהחניה שליד ביתו. טויטו פנה לחברת הביטוח מנורה, בה היה הרכב מבוטח בביטוח מקיף, וביקש לקבל את תגמולי הביטוח.

מנורה סירבה לבקשה זו. לטענתה, טויטו היה מעורב בגניבת רכבו. סירובו של טויטו להבדק בפוליגרף, עורר אצל מנורה חשש כי טויטו יודע על מקום המצא הרכב.

חילוקי הדעות בין הצדדים הובאו בפני השופטת דפנה אבניאלי, בבית משפט השלום בתל-אביב.

כדי להצליח בטענה שהיא פטורה מחבותה על פי הפוליסה, מבהירה השופטת אבניאלי, על חברת הביטוח מוטל נטל השכנוע להראות שידו של המבוטח היתה במעל. מאחר ומדובר בהטלת דופי הנושאת כתם פלילי, על חברת הביטוח לתמוך את טענותיה בראיות בעלות משקל ניכר. אין להסתפק בטענות בעלמא.

במקרה זה, ממשיכה השופטת, בנתה מנורה את התיזה העקרית שלה על העובדה שלרכב לא היה רישוי שנתי. אלא שטויטו העיד כי העדר הרישוי היה זמני ונבע מהחלפת המנוע ברכב. הסבר זה של טויטו, קובעת השופטת, מניח את הדעת. הוא נתמך אף בעדותו של האדם שמכר לטויטו את המנוע המשופץ שהוחלף ברכב.

לעומת זאת, טענותיה של מנורה כי חקירותיה העלו שטויטו יודע מה ארע לרכב ויודע היכן הוא נמצא, לא נתמכו בכל ממצא פוזיטיבי. אפילו חוקר הביטוח מטעם מנורה, נאלץ להודות בחקירתו בבית המשפט, כי לא מצא ראיות הקושרות את טויטו לגניבה.

השופטת דחתה גם את טענת מנורה לפיה טויטו הסכים לבדיקת פוליגרף והפר הסכמה זו. טענה זו התבססה על דברי החוקר מטעם מנורה כי טויטו לא הביע בעת חקירתו, התנגדות לבדיקת פוליגרף.

המירב שניתן להסיק מעדות זו, פסקה השופטת, הוא שטויטו נתן הסכמה בעלמא, לעצם בדיקת הפוליגרף בלבד. בכך אין די, שהרי כדי להכשיר בדיקת פוליגרף כראיה בבית משפט יש צורך בהסכמת הצדדים גם לכך שאת ממצאי הבדיקה מותר יהיה להגיש לבית המשפט.

גם עצם סירובו של טויטו לעבור את הבדיקה אינו מועיל למנורה, הוסיפה השופטת. אכן לעתים תהיינה לסירובו של המבוטח להבדק בפוליגרף השלכות על הערכת מהימנותו, אך אין מקום להפריז בחשיבות הסירוב. ממילא אין תוצאות הבדיקה מוכרות כאמצעי בטוח ואמין לגילוי האמת.

בסיכומו של דיון, קבעה השופטת אבניאלי, לא הצליחה מנורה להרים את נטל השכנוע שרבץ עליה להוכיח את מעורבות טויטו בגניבת רכבו. גירסתה של מנורה הסתמכה בעיקר על חשדות והשערות. אין די בכך כדי לפטור חברת ביטוח מחבות על פי פוליסת ביטוח.

מסמך 341